אסטמה -- מה הקשר בין התקפי אסטמה אצל ילד לפחדים וטראומה?

תקציר שאלת המאזין/ה
 יונה ליאור מסבירה למאזינה על הקשר בין אסטמה לפחדים, וכיצד אבחון אירידיולוגי מסייע להתמודד עם התופעה.

נדון: מה הקשר בין אסטמה לפחדים ?

 

תמצית: מאזינה מספרת  יונה כי בנה בן ה-4, בעל עיניים חומות, סבל לאחרונה מהתקף אסטמה קשה ובגינו נזקק לטיפול ממושך. היא מציינת כי חווה התקף קל לפני מספר חודשים. הוא נבדק אצל רופא, שחשד כי לילד יש אסטמה ולכן המליץ על טיפול בוונטולין ובבודיקורט.  עוד מוסיפה כי לאחרונה המשפחה עברה דירה לבית חדש. נוכח תיאור זה יונה ליאור מסבירה כי המקור של האסטמה הוא מפחד, או מחוויה רגשית מסוימת. יתרה מכך, אסטמה ופחדים גם יכולים להיגרם מחוסר של מינראלים וויטמינים, אבל במקרה הספציפי סביר שהאסטמה היא תוצר של פחד כלשהו. אבחון אצל  יונה לא רק מצביע על הסיבה בגינן נגרמה האסטמה, אלא גם מעניק להורים "ארגז כלים" וטכניקות למידה לטיפול בפחדים. כל זאת במטרה למנוע את האלטרנטיבה של שימוש בתרופות פסיכיאטריות בגיל צעיר.

 

תמצית מקוצרת: יונה ליאור מסבירה למאזינה על הקשר בין אסטמה לפחדים, וכיצד אבחון אירידיולוגי מסייע להתמודד עם התופעה.

 

תגיות: חום, אסטמה, פחדים

 

מאזינה: בוקר טוב.

יונה ליאור: בוקר טוב.

מאזינה: שלום. יש לי ילד בן 4. לפני שלושה חודשים עברנו לדירה חדשה.

יונה ליאור: שיהיה בשעה טובה.

מאזינה: תודה-רבה. יש עדיין בנייה במקום. לפני זה לא היה לו רקע אסטמטי, אבל לפני חודש הוא קיבל התקף מאוד-מאוד חזק. הוא היה צריך חמצן, והוא מטופל עד עכשיו. לפני 8 חודשים היה לו התקף מאוד קל מהתקררות. עכשיו הרופא טוען שיכול להיות ויש לו אסטמה. הוא מטופל בבודיקורט (חומר לטיפול באסטמה לילדים).

יונה ליאור:  בודיקורט זה סוג של סטרואיד.

מאזינה: הוא גם לקח ונטולין, אבל הוא הפסיק עם זה. ההתנהגות שלו הוא נהיה מאוד אלים וממש, כאילו, מאוד חסר שקט כזה.

יונה ליאור: או.קיי. קודם כל, את יכולה לספר לי מה צבע העיניים שלו ?

מאזינה: חום.

יונה ליאור: חום. תראי, אני מאוד שמחה שעלית לשידור עם הנושא הזה, ואני רוצה להסביר שיש ילדים שחייבים להכין אותם נפשית ורגשית לפני כל מעבר: אורחים מגיעים הביתה ושמישהו מגיע ללינה יותר ארוכה – כל תהליך. דרך האירידיולוגיה את יכולה לראות אנשים, שצריך להודיע להם מהרגע לרגע שהם צריכים לצאת ולעשות איזשהו תהליך והם מתמודדים עם זה. יש אנשים שאומרים להם איזשהו תהליך שהם צריכים לעשות הם פשוט נכנסים ללחץ ולמתח.

מאזינה: כן.

יונה ליאור: לפני שנותנים את כל התרופות, שעזרו לו להתקפים האסטמטיים, אני הייתי בודקת את כל הנושא של הפחדים: דאגנות, לחץ. גם התגובות שלו...

מאזינה: הוא באמת לחוץ מאוד. הוא כל הזמן מפחד שאני אברח לו.

יונה ליאור: תראי, הטיפול הוא לא בבודיקורט ולא בסטרואידים, שהילד מקבל. זה אומר שיש לו איזושהי בעיה רגשית שחייבים לטפל בה. בתחום שלי אפשר לראות אם הבעיה היא אסטמטית או בעיה רגשית. אפשר לראות באירידיולוגיה גם את הגוף וגם את הנפש, ומאוד חשוב לטפל בזה, כי בעיות שאנחנו מדכאים, ובכלל, כל מה שקשור לדיכוי של מערכת הנשימה (באמצעות) שימוש בכל מיני תכשירים אסטמטיים בסופו של דבר, בתהליך יותר ארוך וממושך, אנחנו למדים שזה גורם לבעיות רגשיות קשות.

מאזינה: זה יכול להיות גם קשור להרטבה ?

יונה ליאור: בוודאי. תשמעי, לפי מה שאת מספרת ולפי הצבע של העיניים, אני חושבת שהילד יותר חרד מהבעיה האסטמטית. כשאדם מקבל תרופה או טיפול לא נכונים זה דבר הכי גרוע שיכול להיות. זה נכון שבאותה שנייה זה התהליך בו הרופא צריך לפעול, אבל אי אפשר להמשיך את הדבר הזה. גם אם קיימת בעיה של רגישות (כתוצאה) מאסטמה, אפשר לראות מה הדברים שחסרים לילד. אבל אני רוצה להסביר לך בפועל מה...

מאזינה: מה זאת אומרת מה חסר ?

יונה ליאור: מבחינת מינראלים: איזה מלחים ומינראלים חסרים לו. איזה אבות מזון לפירוק במערכת העיכול.

מאזינה: זה מה שגורם לו לפחדים ?

יונה ליאור: בוודאי ! מה זה פחדים, פחד זה מישהו ששומט את השטיח מתחת לרגליי, ואז אני אומרת: אוי ואבוי, מה יקרה איתי?!

            את צריכה להבין שהתהליך שהוא חווה (משנה) יכול להיות שהוא חווה באיזשהו שלב אחר איזשהו תהליך מסוים, שפתאום הוא התעורר ואף אחד לא היה לידו, או פתאום מצא עצמו עם איזשהו משהו. צריך לבדוק את הדברים האלה. אני אומרת עם "היד על הלב" אני לא נגד תרופות, אני בעד לתת תרופות לאנשים שזה מתאים להם והם זקוקים לזה.

מאזינה: האמת, אני שמה לב שזה משהו רגשי, אבל אני לא כל-כך יודעת. לא שמתי לב שזה דווקא רגשי, אבל יש לו איזה משהו.

יונה ליאור: תשמעי,  יש ילדים שקשה להם מאוד להיכנס לגן חדש, לבית חדש.

מאזינה: הוא נכנס לגן חדש השנה. הוא היה איזה שלוש שנים בבית עד גיל...

יונה ליאור: את מבינה, צריך לעשות את כל זה בהדרגתיות.

            את יודעת, את מזכירה לי סיפור על איזשהו ילד שהוריו קיבלו עבודה בחו"ל. אני דיברתי כל פעם עם ההורים, והם כל פעם נסעו לשדה התעופה, כדי שהילד יתרגל לרעשים ולהמולה בתוך שדה התעופה. הילד הזה היה קשור מאוד לסבא, וההורים פחדו שאם הוא (יטוס) לחו"ל הוא פשוט יישבר שם. כל פעם העלמנו את הסבא ממש בהדרגתיות קלה: בהתחלה לחצי שעה, אחר-כך לשעה ולשעה-וחצי. כל פעם סיגלנו את הגוף שלו, כשההורים הגיעו לחוץ לארץ הילד היה היחיד שהחזיק מעמד ושרד את כל המשברים בצורה הכי קלה. מי שהיה בעייתי זה אחד ההורים ולא אחד הילדים. לכן, מאוד חשוב שתדעי שהטיפול הוא גם בגוף וגם בנפש. צריך לראות את הדברים האלה.

מאזינה: מה, אני גם צריכה איש מקצוע ב(מילה לא ברורה) ?

יונה ליאור: תראי, (הטיפול) ברפואה קונבנציונאלית זה בתרופות פסיכיאטריות, ואת זה בטח שלא ארצה לשמוע את הדברים האלה, וזו לא המטרה של הילד. אבל לאבחן אותו אבחון נכון דרכי, ופשוט להסביר לכם איך צריך להתמודד איתו, איך צריך להכין אותו נפשית.

מנחה: לתת ארגז כלים.

יונה ליאור: כן. לתת את ארגז הכלים, כי זה התהליך שהילד הזה זקוק. זה יכול להתבטא בעתיד על דברים שאני רוצה להגיד ופתאום המילה ברחה לי.

מאזינה: האמת שאני מכירה (משנה) יש לי מישהו במשפחה שה(תיאור שלך) מאוד מזכיר לי אותו, אבל זה מפחיד אותי, (כי) כשהם גדלים זה נראה לי שיותר קשה להם להתמודד עם כעס.

יונה ליאור: זהו. קחי בחשבון שצבע העיניים של הבן שלך זה רק כעסים, זה רק מעצבים. הוא לא יודע להתבטא בפה, הוא יודע רק בעצבים ובכעס. (לכן), אם הוא מתחמם (אז) וואו.

מאזינה: הוא מאוד בסדר, לבד בבית...

יונה ליאור: נכון, נכון. לכן, אני רוצה להגיד שחשוב מאוד לטפל בזה, וחשוב מאוד לאבחן את זה. לא לתת פלסטרים, לא לתת פלסטרים על-מנת שהטיפול הזה לא יהיה אפקטיבי, כי הוא לא נכון לילד.