תקציר שאלת המאזין/ה
יונה ליאור מסבירה על הקשר בין צבע עיניים חום לבין מחלת התלסמיה ובעיות ספיגה במערכת העיכול.

נדון: חשד לתלסמיה ולבעיות ספיגה

 

תמצית: מאזינה מספרת ליונה כי בתה, בת ה-4, היא בעלת עיניים חומות-כהות ומתחת לאישון בכל עין יש לה שלושה כתמים.יונה מסבירה כי צבע חום-כהה מצביע חסר בברזל. המאזינה מציינת כי הילדה נבדקה ונחשד כי היא חולת תלסמיה, מחלה תורשתית הפוגעת בכדוריות הדם האדומות. הצבע האמור גם יכול להצביע על חסר של ויטמינים ממשפחת ה-B, ויטמין b-12 וחומצה פולית. בנוסף, צבע העין גם מצביע על בעיות ספיגה של מינראלים. בעיה זו יכולה להתבטא גם בתנודות יתר של הגוף ובעודף מרץ. חוסר ספיגה מצביע מבחינה רגשית גם על חוויות לא נעימות. גורם נוסף שיכול להצביע על תנועות לא רצוניות של הגוף הוא תולעים במעיים. הללו גם יכולות לגרום לתחושת דיכאון.

 

תמצית מקוצרת:  יונה ליאור מסבירה על הקשר בין צבע עיניים חום לבין מחלת התלסמיה ובעיות ספיגה במערכת העיכול.

 

תגיות: חום-כהה, תלסמיה, ספיגה, מערכת העיכול.

 

מאזינה: שלום.

יונה ליאור: בוקר טוב.

מאזינה: הלו.

יונה ליאור: בוקר טוב. אנחנו איתך.

מאזינה: בקשר לבת שלי. היא בת 4. צבע העיניים שלה זה חום-כהה, וגם לה יש מתחת לאישון בלובן העין 3 כתמים. (הכתמים מופיעים) בשתי העיניים.

יונה ליאור: (הכתמים) נמצאים לכיוון הרגליים ? מתחת ?

מאזינה: מתחת לאישון. כן.

יונה ליאור: מתחת לאישון. תשמעי, זה יכול להצביע על איזושהי בעיה אנמית. על איזושהי בעיה של תפקודים. משהו במערכת החיסונית. את יודעת אם יש לה נטייה לשפעת ?

מאזינה: לא, ממש לא. אין לה שפעת.

יונה ליאור: אבל דווקא במקרה שלה בגלל העין החומה הייתי בודקת אצלה ברזל.

מאזינה: כן. אני יודעת שיש לה (חוסר) בברזל. אמרו לי חשש לתלסמיה. אמרו לי משהו כזה.

יונה ליאור: כן. תלסמיה (מחלה תורשתית של תאי הדם האדומים). זהו, זה כדוריות הדם, וזה שייך גם למערכת החיסונית (ולוויטמינים ממשפחת ה-B): B-12 וחומצה פולית. את יודעת שתלסמיה זה סוג של כדוריות דם אדומות, שהן לא עגולות. את יודעת שאסור לה לאכול פול, לאכול קטניות מסוג מסוים, אלרגיות.

מאזינה: לא אמרו לי את זה, כי עדיין לא עשיתי לה את הבדיקה של התלסמיה.

יונה ליאור: בכל אופן, אם יש לה (תלסמיה) צריך לבדוק את כל המשפחה. צריך לבדוק את הדברים. אבל יש מאכלים שאסור לה לאכול. את צריכה לקחת בחשבון שצבע העיניים שלה (מצביע) על מחסורים של (מינראלים): סידן, ברזל, מגנזיום, אבץ. היא לא סופגת את הדברים האלה.

מאזינה: נכון. היא באמת רזה. היא אוכלת הרבה והיא רזה, "מקל".

יונה ליאור: נכון. זה שייך למערכת הספיגה, מערכת הספיגה של הקיבה. לכן, ילדה כזאת גם חייבת לקבל דרכי טיפול, כמו: אנזימים ספציפיים ומלחים שחסרים לה, כדי שהיא תוכל לייצר את הדברים שהיא אוכלת.

מאזינה: האמת שהיא מאוד קפיצית. היא כל הזמן בתזוזה, בתזוזות. היא מאוד קפיצית. אני לא יודעת אם היא רזה בגלל שהיא קפיצית. היא זזה כל הזמן.

יונה ליאור: קודם כל אני רוצה להסביר שזה בדיוק מה שדיברנו מקודם עם מישהו מהתחנה. ילד שיש לו עודף מרץ זה לא בהכרח ילד שיש לו עודף מרץ. זה (יכול) להצביע על ילד עייף, שמחפש תשומת לב, חום ותנועה. כשאנחנו עייפים, (וצריכים) לעשות משהו, אנחנו הולכים למקרר ופותחים את המקרר ואוכלים משהו.

מאזינה: כן.

יונה ליאור: לועסים, שותים קפה או תה. ילד כזה לא יודע איך להוציא את המשאבים שלו החוצה, ולכן הוא מחפש מה לעשות עם עצמו. אז לא בהכרח ילד היפר-אקטיבי או עם בעיות של קשב הוא באמת עם בעיה כזו, אלא זה יכול להצביע על איזשהם חסרים.

            תראי, כשילדה קפיצית אז את צריכה להבין שזה נובע (משנה) אני מרגישה סימפטומים כמו נימול בידיים, ואני לא יכולה להגדיר, או לפעמים אני מרגישה תחושות ואז דרך התנועה אני לומדת איך להפעיל את גופי, ואז אני דוחקת את הסימפטום שאני מרגישה.

            תשמעי, יש לי ילד שקיבלתי אותו לקליניקה, והייתה לו בעיה של קפיציות: הוא לא היה יכול לשבת. כשהסתכלתי על העיניים אמרתי להורים: אתם יודעים שיש לו תולעים בעיניים.

מאזינה: אה

יונה ליאור: זה, למשל, אחד הדברים (שגורמים) לתנודות. למשל, ילדים שמניעים את האף שלהם כל הזמן, או מגדרים את האף. זה סימן לתולעים. את מבינה ? צריכים לראות את כל הדברים האלה.

מאזינה: מה זה מגרדים ? מחטטים ?

יונה ליאור: חיטוט מצביע על איזשהו תהליך וגם גירודים, או גם כשלוקחים את האף ומנסים להרים ולהוריד אותו עם התנועה של היד.

מאזינה: את זה דווקא אני לא רואה.

יונה ליאור: כן. אז את צריכה לקחת בחשבון שאלה הדברים. אבל לגבי הילדה אחד הדברים זה אנמיה, כל מה שקשור לברזל, ויטמינים ממשפחת ה-B: b-1, b-12, חומצה פולית. כל מה שקשור לנושא של מינראלים: סידן וברזל. אבל גם היא תיקח (ויטמינים ומינראלים) בגלל שיש לה בעיה בקיבה, היא לא תספוג את הדבר.

מאזינה: נכון.

יונה ליאור: לכן, מה שהאירידיולוגיה באה ואומרת לראות איזה סוג של אנזימים חסרים לה.

מאזינה: אה. סוג של אנזים.

יונה ליאור: נכון.

מאזינה: איך רואים את זה ?

יונה ליאור: דרך האירידיולוגיה. דרך העיניים אפשר לראות אם יש עודף או חוסר של חומצה בקיבה, ואז לראות את הספיגה של האנשים. אבל, את יודעת שספיגה מבחינה רגשית שייכת למצב שאנשים לא תמיד לומדים לקח מהניסיון הלא טוב שהם עברו. זאת אומרת, הם, כאילו, צריכים לעשות את זה עוד פעם.

מאזינה: כן.

יונה ליאור: הם התנסו וקיבלו מכה. עוברות כמה דקות, והם חייבים לנסות זאת שוב כדי לראות אם המכה שקיבלו כואבת כמו בפעם הקודמת.

מאזינה: אז את אומרת שזאת היא ?

יונה ליאור: לא. אני אומרת שזה קשור לספיגה.

מאזינה: אה-הה.

יונה ליאור: אני נתתי את הדוגמא הזו, אבל זה יכול להיות בכל דבר אחר. יכול להיות שהשאלתי ספר לחברה, והיא החזירה לי אותו קרוע ולא תקין. יכול להיות שאני אומרת לעצמי, שאני לא אשאיל לה בפעם הבאה או שאעמיד אותה במקום. (אבל) כשהיא באה אני לא רק נותנת לה את הספר, אני נותנת לה את הספרייה.

מאזינה: אה-הה. כן.

יונה ליאור: בסדר ? אבל לבדוק את הדבר הזה, ואת צריכה לקחת בחשבון שילד רזה יכול להצביע על בעיה של ספיגה, (ולכן) הוא "עובד על ריק".

מאזינה: אז אולי בגלל התולעים, כמו שאת אומרת לי ?

יונה ליאור: יכול להיות תולעים.

מאזינה: למה אני חושבת, כי היא באמת כל הזמן מגדרת (את האף). היא כל הזמן מגדרת.

יונה ליאור: צריך לבדוק את הדברים האלה. צריך לבדוק, ואם יש לה תאווה לפחמימת: לחם, פסטות ותפוחי אדמה, זו סיבה טובה לתולעים.

מאזינה: אה-הה. להגיד לרופא לעשות בדיקה מסוימת של תולעים ?

יונה ליאור: דרך האירידיולוגיה אפשר גם לראות איזה סוג של תולעים. אבל אם את הולכת (לרופא), אז אפשר לעשות את זה דרך בדיקת צואה פשוטה. בדרך כלל הרפואה (הקונבנציונאלית) עושה רק לשלושה סוגי (בדיקות צואה): שיגלה, סלמונלה (סוגי חיידקים) ותולעי סרט קטנים.

מאזינה: כן.

יונה ליאור: לא ליותר מזה, ובלי עין הרע לא חסר לנו תולעים.

מאזינה: את אומרת שיש יותר.

יונה ליאור: נכון, נכון. יש תולעים שמגיעים בגוף עד (לאורך) של מטר, מטר +.

מאזינה: וואי-וואי-וואי. איזה תופעות יש לזה ? האדם לא דואג ולא מרגיש.

יונה ליאור: יכולים להיות: דיכאונות, מצבי רוח, עצבנות, גירודים על העור, תנועה לא רצונית של הרגליים והידיים בלילה, טיקים. זה יכול להיות מהדבר הכי קטן עד הדבר הכי גדול.

מאזינה: אה-הה. בסדר.

יונה ליאור: בכל אופן, אנחנו מאחלים לך רק בריאות וכל טוב.

מאזינה: תודה. תודה.

יונה ליאור: אנחנו תמיד לשירותיך.

מאזינה: תודה, תודה. תודה רבה.

יונה ליאור: בהחלט. 100%.

מנחה: בשמחה. תודה רבה למאזינה.