לכתבה ומידע נוסף על מחלות לב וצינתורים והאבחון והטיפול האירידיולוגי לחץ כאן
תמלול דבריה של יונה ליאור בסרטון
שלום, נעים מאד, שמי יונה ליאור, אירידיולוגית ומאבחנת דרך גלגל העין.
רציתי לספר לכם על מקרה שקרה לי. אתם יודעים שכשמישהו מגיע אליי לאבחון אני מצלמת לו את העיניים ואני מקרינה את זה על מסכים כפי שאפשר לראות סביבי.
פציינט שהגיע אליי ויושב על הכיסא, כשסיימתי לצלם על העיינים אמרתי לו "אתה תצטרך להקשיב לי טוב טוב אם אתה לא רוצה צינתורים על לא עוול בכפייך". האיש פוקח את העיניים ואומר: "את יודעת מה הסיבה שהגעתי לפה?". אמרתי לו: "לא אבל תן לי לסיים את האבחון ונשמע אם אני מדברת על הסיבה שבגללה הגעת לפה". ואז הוא אמר לי "את בטוחה שלא עדכנו אותך למה הגעתי לפה?". עניתי שלא.
הוא ביקש "את יכולה להראות לי בעיניים איך את יודעת שאני לא צריך צינתורים, שאני צריך לשמוע בקולך כדי לא להגיע לצנתורים מיותרים?" ואז הראתי לו סימן מסויים על גבי העין שהצביע על זה שהוא עלול לעבור צינתורים על לא עוול בכפו.
לא הספקתי לסיים את האבחון והאיש סיפר לי את התהליך הזה. הוא סיפר לי שהוא עבר כבר חמישה צינתורים והוא מיועד לצינתור שישי! כל פעם שהרופא רואה אותו כשהוא חוזר שוב למרפאה, אני חושבת שהוא רוצה להתעלף או רוצה פשוט להיעלם מהמחלקה כדי לא לראות שוב את הפציינט הזה. כשבפעם הראשונה הוא הגיע הוא הבין שיש לו בעיה, בפעם השנייה הוא חשב שאולי הוא לא עשה את העבודה הנכונה ולכן יש עוד משהו שצריך לעשות, ניקוי או טיפול נוסף. כשזה המשיך לעבור 3 ו-4 ו-5 הרופא כבר נהיה אובד עצות.
באחד המפגשים של הפציינט עם הרופא הקונבנציונלי, הרופא אמר לו "תרשום מספר טלפון ואם תבוא למחלקה וישאלו מי נתן לך את המספר הזה, אני אכחיש ואגיד שאיני מכיר אותך ולא נתתי לך שום מספר, אבל תלך אליה ותשמע ממנה מה שיש לה, תחזור אליי ואז נמשיך את הצנתור השישי". כך בעצם הפציינט הגיע אליי.
הפציינט אמר: "אני לא מספיק להתיישב על הכיסא ואת אומרת לי על צנתורים, ואני רוצה לחדש לך ולומר לך שעברתי כבר את החמישי ואני בדרך לשישי, אז למה זה קורה? כשמישהו אחר עובר פעם או פעמיים צנתור, אני עובר באופן סדרתי ואין לזה סוף!"
עניתי לו: "הבעיה שלך היא בכלל לא לבבית, הבעיה שלך זה לא צנתור. הסימפטום זה דופק לב מואץ, עייפות, כבדות, לחץ בחזה, כאבים, חוסר אוויר, נחירות". הפציינט הנדהם שאל: "תגידי, את ישנה אצלי בבית? שמת מצלמות? איך ידעת שאני בא אלייך?".
אמרתי לו "לפני 5 דקות ידעתי שאתה צריך לבוא, יש לי רשימה של כל האנשים שצריכים להגיע אליי".
הסתכלות בעיניים והסבר נכון לתהליך הזה, כולל הדרכה, כולל כתיבה של מה שאני רואה בעין לרופא המטפל שלו, בעצם האיש כלל לא צריך לעבור צנתור נוסף, וגם צנתור רביעי וחמישי הוא לא היה צריך לעבור כלל.
אחרי אבחון נכון והמלצה לדרכי טיפול נכונים, האיש מרגיש מצוין. חבל רק על הטראומה ועל התהליכים שהוא נאלץ לעבור על לא עוול בכפו.
האיש מרגיש מצוין, חי, שלם, מאושר. הוא צריך רק לדעת שיש דברים מסוימים שהוא לא יכול לאכול אותם, דברים מסויימים לא הולכים עם דברים אחרים, הוא צריך לעשות הפרדת מזונות בהתאם למה שהוא אובחן עליו.
אתם יודעים מה קרה? הרופא המטפל שלו היום מטפל באחרים וכל פעם שמישהו אחר מגיע לצינתור שני ושלישי, לפני שהוא עובר לשני או לשלישי הוא שולח אותם אליי כדי שאני אאבחן מה הסיבה לבעיה.
אתם יודעים מה חשוב? בריאות ואריכות ימים.
תודה.