לכתבה ומידע נוסף על תינוקות וסימפטומים שונים אצלם והאבחון והטיפול האירידיולוגי לחץ כאן
תמלול דבריה של יונה ליאור בסרטון
שלום, נעים מאד, שמי יונה ליאור, אירידיולוגית ומאבחנת דרך גלגל העין.
אני רוצה לספר לכם על מקרה שהגיע אליי. הגיע אליי תינוק בן 3 חודשים וחצי, כמעט 4 חודשים, עם בעיה שההורים לא מבינים מה יש לילד. הוא יותר נמצא בבית חולים מאושפז מאשר שהוא נמצא בבית. נכנס לבית חולים, 3-4 ימים, מקבל איזשהו טיפול, אינפוזיות ואינהלציות, ומשוחרר הביתה עוד פעם למספר ימים ואז חוזר בחזרה לבית החולים, וככה מהרגע שהוא נולד.
פרק הזמן הארוך ביותר שהוא היה בבית זה היה 4 ימים וחצי. אחרי 4 וחצי ימים האלו שוב חוזר לבית החולים, הלוך חזור. כשההורים הבינו שהם לא מקבלים את המענה הנכון לתהליך הזה, התינוק הגיע אליי לקליניקה עם ההורים.
באבחון דרך העיניים ראיתי שיש לו רגישות לטחינה. אמרתי "איך ילד כזה קטן, איך הטחינה מגיעה אליו לאוכל?" מתברר שהאמא מניקה אותו ויש לה עוד ילדים בבית וקורה שאין לה זמן להכין אוכל והשיטה הכי קלה לסתום את הרעב זה לקחת פרוסת לחם, למרוח עליה טחינה, במיוחד טחינה גולמית, ולאכול את זה. היא שבעה והכל בסדר וגם היא לא מרגישה את הזמן לשבת ולהכין את האוכל.
כשהסברתי לאמא שהיא צריכה לבחור בדרך, או שהילד יקבל הנקה ואז האמא צריכה להפסיק לאכול טחינה או שהילד יפסיק את ההנקה, למרות שאני נגד הפסקת ההנקה אלא להיפך מעודדת את ההנקה עד גיל כמה שיותר מבוגר.
ואכן בדיון עם האמא, שהיה קצת קשה כי האמא מאד אוהבת טחינה ומשתמשת בעוגות של טחינה וכו', בעצם היא הבינה שאם היא רוצה להניק אותו ולגדל אותו כך שהוא לא יהיה מאושפז לעיתים קרובות בבית החולים עם בעיות במערכת הנשימה ומערכת העיכול, היא חייבת להפסיק לאכול טחינה.
האמא אמרה שהיא מוכנה לעשות נסיון לפרק זמן מסויים לראות אם זה באמת אפקטיבי. ברגע שהיא הפסיקה לאכול את הטחינה, אחרי 48 שעות הילד התחיל להרגיש מצוין. מאז שהתינוק אובחן שהוא אלרגי לטחינה הוא לא אושפז דקה אחת בבית חולים. הרופאים אמרו "אפילו לא היינו חושבים שצריך לבדוק את הדבר הזה".
הילד מרגיש מצוין, עלה במשקל, מרגיש טוב, אנחנו במעקב איתו. האמא יודעת שאסור לה אפילו להסתכל על הטחינה, כל זה לטובת הילד.
תודה ויום טוב.